אודות

'עלמי' היא עמותה ללא מטרות רווח אשר שואפת לעורר מודעות לקיום של מחלות יתומות שאין להן מענה רפואי ולגייס משאבים אנושיים וכלכליים בכדי לתמוך במחקר ופיתוח של מודל שיתרום לאיכות ומשך החיים של החולים, מתוך אמונה שגם במצבים שנראים סופניים, שינוי זווית ההסתכלות יכול לשנות את התמונה.

הרפואה המחולקת להתמחויות, מוגבלת ביכולתה לאבחן ולטפל בצורה מיטבית בחולים שאינם מציגים סימפטומים קלאסיים או שמהלך מחלתם אינו אופייני. מחלות נדירות זוכות למחקרים מועטים, וגם לחברות התרופות אין אינטרס מסחרי בקידום המחקר. המחלות נותרות, פשוטו כמשמעו, "יתומות", בלי אף אחד שידאג להן. החולים, ביניהם ילדים רבים, לא זוכים לאבחון מיטבי ונופלים בין הכיסאות מבחינה טיפולית. לפי הערכות יש בישראל כ -500,000 חולים במחלות נדירות ועוד רבים הסובלים ממחלות מורכבות. באירופה ובארה"ב יש עוד עשרות מיליוני חולים.

המחלות אמנם מכונות 'יתומות', אבל הילדים שלנו לא יתומים. יש להם אותנו.

העמותה קמה ביוזמתה של עדי גולדנברג, אמא של אליה הסובלת ממחלת ילדות עצבית ניוונית נדירה. בעקבות שנים רבות של חיפוש נמצאה סיבת המחלה- מוטציה נדירה בגן UBTF. הגילוי סיפק קצה של חוט ותקווה, אך הקהילה הרפואית עדיין חסרת אונים במפגש שלה עם מחלות נדירות, והמחקר והטיפול סובלים מתת תקצוב ועניין מועט לעומת מחלות נפוצות.

אבל להורים כמו עדי, הרמת ידיים אינה אופציה. לשם כך קמה 'עלמי'. העמותה מקדמת שיתוף פעולה בין תחומי, מדעי- רפואי- טכנולוגי, מתוך מחשבה שמחלה ייחודית מצריכה מודל ייחודי של שיח בכדי לקדם את מציאת הדרכים לריפוי. אנו מאמינים שהתשובות כבר שם, מחכות לנו שנמצא אותן, ושכפי אסון יכול להתרחש בכל רגע נתון, כך גם הנס!

לשמחתנו גם המומחים מסכימים שיש מה לעשות! טובי המוחות והלבבות מאוניברסיטאות ומעבדות בארץ ובעולם נרתמו לעזור לאליה וחבריה, ובראשם מכון ויצמן ומעבדות ג'קסון בארה"ב,

אנו ב'עלמי' עומלים יומם ולילה לקידום המחקר, דרך יצירת הקשרים בין הרופאים, המדענים והחדשנות הטכנולוגית  אבל הזמן הוא אויב לא פחות אימתני מהמחלה.

עכשיו, כשיש מה לעשות בעניין, האתגר האמיתי שלנו הוא לגייס את המשאבים הכלכליים הנחוצים בכדי למצוא את פרח לב הזהב של אליה ושל ילדים במצבה מסביב לעולם בהקדם האפשרי.

צילום רועי דהן

חזון

ב'עלמי' אנו מאמינים כי מחלה ייחודית מצריכה פיתוח של מודל ייחודי של שיח בכדי לקדם את מציאת הדרכים לריפוי. אנו יוצאים מנקודת הנחה שהפתרונות להחלמה של ילדינו כבר קיימים בממשקים שבין דיספלינות ידע שונות, ועלינו הוטל לייצר את החיבורים הנכונים על מנת למצוא אותם. לשם כך אנו מקדמים שיתוף פעולה מדעי- רפואי- טכנולוגי. אנו שואפים לקדם התאמה לתכלית חדשה של תרופות וטכנולוגיות רפואיות קיימות (Repurposing) ולחבר בין המדען לרופא – בין הממצאים המדעיים לתסמיני המחלה.

במהלך המסע שערכתי עם בתי, למין גילוי התסמינים הראשונים ועד לאבחנה שנים רבות אחר כך, נתקלתי בחיץ הקיים בין גופי הידע, מדע ורפואה, באיטיות היחסית של המדע במציאת תרופות ותרפיות ופער בין ההישגים הטכנולוגיים בתחומים כמו גיימינג, צבא וחלל לעומת היישום שלהם ברפואה. עלמי נוסדה כדי לחבר את כל אלו לכדי פעולה סינרגית.

אנו מאמינים ש’שולחן עגול’ בינתחומי, יצירתי, אליו מוזמנים חוקרים ואנשי מקצוע מתחומים המובנים מאליהם כמו גנטיקה, נוירולוגיה, מטבוליזם וביולוגיה, לצד תחומים שיכולים להיות מפתיעים בהקשר זה – כמדעי ההתנהגות, זואולוגיה, חקר הסרטן, גריאטריה, מוזיקה ואפילו אלקטרוניקה ומדעי המחשב – יכול לקדם חשיבה חדשנית, מהסוג הדרוש למחלות הנדירות והשכיחות כאחד (כגון פרקינסון ואלצהיימר).

גילויים הנוגעים לתסמונות ספציפיות יכולים לתרום להבנתם של מחלות ותסמינים אחרים האופייניים למחלות ניווניות אך חלקם נפוצים בחברה כולה, כמו אינסומניה, בעיות משקל וכד׳. המודל של שיח בין-תחומי יכול להוות פריצת דרך מבחינת האבחון, הטיפול ותיעול המשאבים. כמו כן יוכלו להבחן כיווני טיפול שאינם ספציפיים לפגם הגנטי אך יכולים להשפיע על מהלך המחלה, התסמינים ואיכות החיים.

לקריאה נוספת – כתבה על מחקר בינתחומי פורץ דרך בתחום האלצהיימר: לחצו כאן

לקריאה נוספת אודות מחלות נדירות: לחצו כאן

לקריאה נוספת – שיתוף פעולה אקדמי וטכנולוגי: לחץ כאן

צילום תיקי עוזר

מחקר

אנחנו מלאי הודיה על שבורכנו בתמיכתם של חוקרים נדיבי לב מהשורה הראשונה, שחולקים עמנו משאבי זמן, חומר וידע. מדענים אלו מצטיינים לא רק מהבחינה המדעית אלא גם באנושיותם, ומונעים לא רק על ידי סקרנות אינטלקטואלית או והשאיפה להצטיין אלא גם על ידי הרצון לתרום לרווחתם של אחרים.  

החיפוש אחר תרופה של "שותפות UBTF" נתפשת על ידי החוקרים לא רק כמטרה סופית שיש להשיג – מיגור מוחלט של המחלה – אלא גם כמאמץ משותף לשיפור איכות חיי החולים ותמיכה בהם ככל האפשר.

נכון להיום ישנן שתי קבוצות שחוקרות את המחלה:

UBTF Collaborative 
צוות חוקרים ורופאים בינתחומי ובינלאומי בתמיכה של: ג׳קסון לבורטורי, מכון ויצמן למדע, מינוביה, ויווקס וילדות חדשה
לקריאה נוספת
למידע נוסף צרו קשר עם עדי גולדנברג [email protected]

Cure UBTF
בתמיכה של Massachusetts General Hospital ו-קרן n-Lorem
לקריאה נוספת
למידע נוסף צרו קשר עם [email protected]

הסיפור שלנו

כשאליה נולדה הכל נראה טוב ו“תקין”. היא הייתה תינוקת מתוקה, נעימה, שהתחילה לדבר הרבה לפני שהתחילה ללכת. בקיצור – פלא.

בסביבות גיל 3.5 נראה היה שתנועות מסוימות שלה מעט מסורבלות, אבל לצד זה היא זכרה בעל פה טקסטים שלמים של ספרים, הייתה מלאת חוש הומור ואמפטית לסביבה. כיף היה להיכנס איתה לחנויות בידיעה שתדע לא לגעת , לא להפיל ולשבור. כיף היה לפגוש ילדים אחרים כשאפשר לסמוך עליה שתמיד תתנהג יפה, תוותר על הצעצוע ולא תדחוף על הסולם. כיף היה לשבת איתה בבית קפה וכבר פנטזתי איך, כשתגדל, נטייל ונצחק ונדבר על דברים ברומו של עולם.

בגיל 4 בערך הגענו לגן חדש. בפתח, כשלא רצתה להיכנס, אמרה שהיא ״מתייבשת ״. אני זוכרת שחשבתי אז שטבעי, כשמתרגשים, להפוך את סדר האותיות במילים … בדיעבד זה היה אחד הסימנים הראשונים לאסון שחיכה מעבר לפינה.

לאט לאט הדיבור של אליה הפך פחות ופחות ברור ואז התחילו הבדיקות: נוירולוגיות, מטבוליות, גנטיות. MRI ראשון בגיל מבוגר יחסית הראה שינויים במוח אבל ללא כותרת. האבחנה הכי מדויקת לאותם ימים ניתנה בגיל חמש: הילדה מבינה את מהות הדברים, אבל לא יודעת לארגן את המידע, להשיג, ויש אצלה הבדל גדול בין הקלט לפלט.
בשלב הזה הבנתי שאני לא יכולה להשאיר את אליה לבד. שהיא זקוקה לתיווך ושמירה, כי לא בטוח שתוכל לספר לי מה קרה, או שאבין מה היא אומרת.

בגיל 10, כשהיא עדיין הולכת, עדיין משחילה חרוזים קטנטנים על חוט גמיש, עדיין מקשקשת אבל כבר לא כמונו, הקולות הרפואיים מסביב אומרים: “אין מה לעשות״, אבל אצלינו מרימים ידיים רק בפני האלוהים.

בגיל 12 הוצע לנו טיפול ביולוגי, שהוא דומה לכימותרפיה, במחשבה שאולי מדובר במחלה של מערכת החיסון – מחלה אוטואימונית. זו הייתה יריה באפילה. הטיפול לא עזר ואף הזיק. החלטנו להפסיק אותו אחרי הטיפול השלישי.

כל אותו הזמן, כמו שכל אמא הייתה עושה, חיפשתי דרכים לעזור לה: בדקתי את כל הטיפולים האפשריים, המשכתי לחפש במאמרים, במחקרים, משהו שייתן לנו קצה חוט. מצב של דחיפות ובהילות ואין למי לקרוא לעזרה במבוך של הרופאים והחוקרים.
התעקשתי על בדיקה גנטית חוזרת וספציפית, וכבר ב2015 נמצאה המוטציה הגנטית. המחקר אודותיה פורסם ב-2017.

אליה חולה במחלה מתעתעת ואכזרית, שמתגנבת בשקט. פחות מלים, שנעלמות אחת אחת, פחות שיווי משקל, פחות יכולות מוטורית. אך לאורך כל אותו הזמן ועד היום אליה נשארה אותה אליה: רגישה, חכמה, טובת לב, רק כלואה בגוף חולה.
נכון להיום ישנם כ-30 ילדים וילדות מאובחנים במחלה בעולם. אם אתם שייכים לאבחנה הזו, יש לנו קבוצת פייסבוק

לינק לקבוצת הפייסבוק שלנו.

Childhood Onset Neurodegenerative Disease with Brain Atrophy

Childhood Onset Neurodegenerative Disease with Brain Atrophy

מחלה עצבית קשה המשפיעה על ילדים בגילאי 3-7 שנים. מחלת מוח מאופיינת בהתפתחות תקינה במהלך השנתיים הראשונות לחיי הילד. בגיל שנתיים וחצי מזהים נסיגה התפתחותית קוגניטיבית ומוטורית, כולל קשיי הליכה, דיבור.

עד גיל 15-20 שנים מאבד הילד תפקוד מוטורי של תנועה מיומנויות מוטוריות עדינות ואכילה עצמאית והופך לסיעודי.
​לדברי פרופ' אורלי אל-פלג, מנהלת המחלקה לגנטיקה בהדסה פרופסור בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, זו היא מחלה עצובה, מזיקה לילדים שהתפתחו מספר שנים כמו ילדים רגילים שמתחילים ביום בהיר אחד, לא להצליח לבטא מילים שיכלו בעבר, מתחילים לאבד יכולות ללכת .ומתפקוד של ילדים מפותחים הם הופכים בהדרגה לילדים עם פיגור חמור ובלתי מוסבר ועם השנים מגיעים למצב סיעודי.

​המעניין הוא, שלמרות חוסר היכולת להיות תכליתית, אליה תמיד ועדיין מבינה את המהות של הדברים, רגישה, שותקת.

CONDBA E210K – UBTF

The UBTF gene encodes a protein that is essential for the transcription of important genes. Transcription is the process where a part of the cellular DNA is copied to an RNA, which then proceeds to the ribosome to produce a protein. One mutation in the UBTF gene, E210K, causes the protein it encodes to become pathologically efficient, resulting in increased activity of RNA polymerase I and higher production of the ribosomal RNA inside the cells [1]. Recent studies have shown that this excess ribosomal RNA production leads to excessive protein production and is destructive to cells, as it results in accumulating damage to the DNA, damage to the ribosomes that produce the cellular proteins, and eventually, cellular death [2]. 

Only a few studies have explored the progression of CONDBA and attempted to unveil its mechanism(s) of action. These studies include investigating fibroblast cells collected from patients and magnetic resonance imaging (MRI) studies to identify the degeneration process and death of brain cells. While the UBTF mutation is ubiquitously expressed throughout all the cells of the body, the vulnerability of different tissues and systems is not yet fully understood, neither the pattern of progression nor it’s pathophysiology. 

References

1.​Edvardson, S., et al., Heterozygous de novo UBTF gain-of-function variant is associated with neurodegeneration in childhood. The American Journal of Human Genetics, 2017. 101(2): p. 267-273.

2.​Toro, C., et al., A recurrent de novo missense mutation in UBTF causes developmental neuroregression. Human Molecular Genetics, 2018. 27(4): p. 691-705.

3.​Wei, T., et al., Small-molecule targeting of RNA polymerase I activates a conserved transcription elongation checkpoint. Cell reports, 2018. 23(2): p. 404-414.

4.​Ferreira, R., et al., Targeting the RNA polymerase I transcription for cancer therapy comes of age. Cells, 2020. 9(2): p. 266.

5.​Kilanczyk, E., et al., Pharmacological inhibition of spinal cord injury-stimulated ribosomal biogenesis does not affect locomotor outcome. Neuroscience Letters, 2017. 642: p. 153-157.

מאמרים בנושא וקטעי עיתונות

UBTF Gain-of-Function
Heterozygous De Novo UBTF Gain-of-Function Variant
Is Associated with Neurodegeneration in Childhood.
לקריאה נוספת

Mutation in UBTF
A recurrent de novo missense mutation in UBTF causes
developmental neuroregression.
לקריאה נוספת

Childhood neurodegeneration
associated with a specific UBTF variant

a new case report and review of the literature.
לקריאה נוספת

CONDBA
CONDBA is a severe progressive neurodegenerative disorder characterized by loss of motor and cognitive skills.
לקריאה נוספת

המחלה החדשה שתוקפת ילדים
ההידרדרות קשה ומהירה: מקשיים בהליכה ועד למצב סיעודי הדורש טיפול צמוד. רופאים מבית החולים הדסה וחוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו מחלה גנטית חדשה. 
לקריאה נוספת

Error in one gene
Mysterious children's neurological
disease is traced to a single error in one gene.
לקריאה נוספת

Single Mutation
Scientists Notice Rare Children's Disease, Trace to Single Mutation
The sudden onset of neurological deterioration in youngsters has now been identified as a new genetic disease caused by a single mutation.
לקריאה נוספת

UBTF Mutation Causes Complex Phenotype of Neurodegeneration and Severe Epilepsy in Childhood – PubMed
לקריאה נוספת

Expanding the Clinical Spectrum of UBTF-Related Neurodevelopmental Disorder
לקריאה נוספת

An Overview of UBTF Neuroregression Syndrome
לקריאה נוספת

צילום עוז גופמן

צילום תיקי עוזר

תודות ותרומות

אנו מודים ומוקירים תודה על תרומתם ותמיכתם הנדיבה של חברים, משפחה וזרים מוחלטים אם בכסף, זמן, מחשבה ואהבה, לרופאים וחוקרים מהארץ ומרחבי העולם שתורמים מהידע שלהם בחיפוש אחר המופלא.